My dear nephew Zechariah Pesach Haber z"l
כשאני חושבת עכשיו על אחיין היקר שלי זכריה פסח הבר ז"ל, שנפל על הגנת המולדת בו' שבט תשפ"ד, אני רואה את החיוך שלו ומרגישה את הרוגע וההתעניינות שלו בכל פעם שראיתי אותו.
משתפת אתכם את הזיכרונות הקטנות, דברים של יום יום.
זה מתחיל , שזכריה היה בן 3. מרים ואהרון חיו בלונדון לשנה והם הגיעו לבקר אותנו כאן בישראל. הם השאירו אותו אצלי ללילה , והשתלב מיד עם הילדים שלנו - עדינה, דבורה, שושנה ועקיבא. הוא היה אחד מהילדים! הצחיק אותנו עם המבטא האנגלי שלו כשהוא ביקש כוס מים ואמר "?Can I have a glass of water please"
ראינו אותו עוד פעמים ספורים, עד שהם עלו לארץ ב 1999 ובאו לגור בבית שמש. בהתחלה ממש גרו קרוב בדירה ברחוב ראובן. הוא היה בכיתה ג' והצטרף לכיתה של עקיבא באורות בנים. מיד שניהם התחברו והצליחו לבלות ביחד - בבית שלנו ובבית של הבר - יומם ולילה. סיפור שאני לא אשכח, כשאחותי מרים הגיעה לביתנו לאסוף את זכריה, הוא החליט שהוא עדיין לא היה מוכן לחזור הביתה. אמר למרים שהוא לא מגיע הביתה עדיין, רץ לחדר שינה וטרק את הדלת - ואופס, ננעל! לא הצלחנו לפתוח והזמנו מנעולן שהצליח להוציא אותו. בזמן שהיה נעול בחדר הוא דיבר עם ילדי דוידסון דרך חלון החדר - הכל ברוגע!
שנים זכריה ז"ל, עקיבא ואלי סגל שיחקו משחקי לוח - המשחק TALISMAN זכור לי כאחד מהמעודפים. נראה לי שאם היה CATAN יוצא לפני שמשפחת הבר עברה למודיעין היתה תחרות טובה בין TALISMAN לCATAN. איזה כיף והנאה לראות אותם גדלים ביחד!
קופצת קדימה די הרבה שנים - מדלגת על השנים שראיתי אותו הרבה כי הוא ועקיבא חזרו להיות ביחד בישיבה ובצבא, ומגיעה לתקופה שהתחלתי להתכתב איתו בוואטסאפ. הרוב היה סביב שני עניינים - 1) משפחה ו2) צמחים. זכריה ממש אהב את המשפחה המורחבת שלנו - הרבה פעמים היה פונה אלי לפני חנוכה או סוכות, די מוקדם ולשאול מתי נפגשים, איפה נפגשים והכי חשוב במה אפשר לעזור - עם רעיון לצ'ופר או מתנדב שהוא וטליה יכינו משחק קאהוט למסיבה. עכשיו, שאני עוצמת את העיניים, אני רואה אותו וטליה והילדים מגיעים שמחים למסיבות. פעם מצא סביבונים עם אימוג'ים והציע שנחלק לכולם במסיבת חנוכה - רק מאז שהוא נפטר למדתי שהוא היה מלך האימוג'ים!!!
ולכן הסביבונים דיברו אליו.
צמחים - בקורונה גיליתי תחביב חדש. התחלתי לגדל צמחים על המרפסת ולהפתעתי אפילו הצלחתי לא להרוג צמחים, כמו שהייתי עושה שגידלתי את הילדים שלי. עד היום הטיפול בפרחים שלי נותנים לי מקום של רוגע ושלווה, ובחודשים האחרונים, בזמן שאני עוברת מצמח לצמח ומשקה, הרבה פעמים המחשבות שלי מגיעות לחשוב על זכריה ולחשוב על כל הטוב שהיה בו.
ומה הקשר לזכריה? עלו לי כל מיני שאלות ופניתי אליו כל הזמן ושאלתי איך מטפלים בצמחים מסוימים, למה משהו לא גודל, האם משהו מסוכן או רעיל? בטח הייתי משגעת אותו עם כל השאלות שלי, אבל היה עונה בסבלנות עם תשובות שכל פעם עזרו . פעם אחת שאלתי אותו על גידול עגבניות שרי במכונה הידרופונית שהזמנתי באמזון - נתן לי כמה רעיונות לנסות כדי לגדל. (הוא גם הציע כמה פעמים אפ של זיהוי צמחים, והסברתי לו שאין לי מקום בפלאפון לעוד אפליקציה). אני גם חושבת לא התאמצתי לעשות מקום לאפ כי אהבתי את הקשר איתו - בחור חכם, עניו ברמה שאי אפשר להסביר, כל כך חברותי וידידותי ואיש משפחה. זה אובדן גדול לאשתו טליה והילדים שדהאל, שבט ונחי, להוריו מרים (אחותי האהובה) ואהרון, לאחיו נועם וטל וילדיהם, ונתנאל וישראל, לי ולכל משפחת סיגל המורחבת, לעולם התורה ועולם המדע - חסרון גדול!! אזכור אותו לכל החיים!!